התפתחות סגנון השעעבי המצרי
מאמר זה הינו עיבוד לעבודת חקר שכתבה ד״ר שרון שטיינברג* בקורס מדריכות למחול מזרחי של מכללת קיי במסגרת השיעור על ״תולדות המחול המזרחי״ בהנחיית יעל גלבוע.
השאלה מה ההבדל בין סגנון השעעבי לסגנון הבלאדי עולה בפורומים, כמו פורום ריקודי הבטן BHUZ .
התשובות לשאלה מגוונות, חלק עונים כי מדובר בשני סגנונות שונים לחלוטין, כאשר הבלדי יותר מסורתי וכפרי ואילו השעעבי הינו פופ עכשווי מודרני עירוני. לעומת זאת, חלק מהמשתתפים מצביעים על כך שבחלק מהשירים ישנו ערבוב בין הסגנונות המקשה לעשות אבחנה מאד חדה, ומעלים את האפשרות שהסגנונות התערבבו בגלל נדידת אנשים ממקום למקום.
במאמר זה ננסה להגדיר את הייחודיות של סגנון השעעבי והתפתחותו עם השנים, החל משנות ה 70 ועד לימינו. הסקירה תתייחס לניואנסים השונים בז'אנר זה וההשפעות של המוזיקה וסגנונות הריקוד המערביים על מוזיקת השעעבי.
בשפה הערבית פירוש המילה שעעבי הוא : “עממי" ״פופולרי״ (של האנשים הרגילים), ובאופן מילולי זה ״מוזיקה של העם״.
כסגנון מוזיקלי – השעעבי הוא סגנון עירוני המבטא את "הקול של הרחוב" מאופיין בהבעת רגשות ואמירה חברתית. המוזיקה עשויה לבטא רגשות כגון עצב ולעומת זאת גם יכולה להיות מאד שמחה.
כריקוד – השעעבי משקף הבעה אותנטית של העם המצרי, סגנון הומוריסטי ופלרטטני.
הרקע להתפתחות מוזיקת השעעבי במצריים
שנות השבעים טמנו בחובם מהפכות הן טכנולוגיות והן תרבויות. בשנים אלו הפך הייצור העצמי של מוזיקה לנגיש לקהל הרחב, בעקבות המצאת טייפ הקסטות שאיפשר הקלטה והשמעה של מוזיקה לכל דיכפין. חברות המוזיקה הגדולות איבדו את המונופול על יצורה של המוזיקה והפצתה ו"קול העם" החל לבוא לידי ביטוי במוזיקה פופולרית (פופ). כך התפתחה בארה"ב ואנגליה מוזיקת הפאנק, בג'מייקה הראגיי, באלג'יר מוזיקת הראיי ובמצריים מוזיקת השעעבי.
בשנות השבעים גם איבדה מצריים את שלושת המייצגים הגדולים של תור הזהב במוזיקה המצרית: אום כולת׳ום, עבד אל חלים חאפז ופריד אל אטרש. כך נוצר חלל גדול שאיפשר כניסתו של סגנון מוזיקלי חדש, השעעבי, שהיה לסגנון הפופולרי במצריים של שנות ה 70 וה 80 ונחשב כמייצג את מעמד העובדים. הוא הושמע ברחוב מוחמד עלי בקהיר – המרכז העיקרי של האמנים העירוניים ואח״כ נדד לרחוב פייסל, לאזור הפירמידות ולמועדוני הלילה.
השעעבי והבלאדי – קווי שוני ודמיון
הבלאדי התפתח בסביבה כפרית ואילו השעעבי התפתח בסביבה עירונית. רבים מהאנשים העירוניים הם בני דור ראשון או שני של אנשים שהיגרו מאזורי הכפר לעיר והושפעו ממוזיקת הבלאדי שהביאו אתם.
אבי ז'אנר השעעבי הוא הזמר Ahmed Adaweya, אשר השאיר אחריו חותם. הסגנון שלו מאופיין על-ידי שורשי הבלאדי שלו, הצרידות, ומאוולים (מוזיקת אימפרוביזציה, בד"כ קורעת לב), שילוב של כלי נגינה מודרניים ומסורתיים וחלק משיריו כוללים תכנים סטיריים.
השעעבי במקרים רבים, נשמע כמו ערבוב בין מוזיקה עממית מצרית ומוזיקת בלאדי. יש בה את האנרגיות הסוחפות והפשוטות של מוזיקה עממית וגם שימוש בכלי נגינה מערביים המיוחדים למוזיקת הבלאדי. המלצה שתעזור להבחין בין מוזיקת הבלאדי, השעעבי וסגנונות מצריים אחרים, היא לנסות לענות על השאלות הבאות: אילו כלי נגינה אתם שומעים? אילו מקצבים? מהו הרגש המובע בשיר? מהם המאפיינים של המוזיקה?
תכנים ייחודיים של שירי שעעבי
בשירי שעעבי רבים המילים מעבירות ביקורת ומסרים חברתיים תוך שימוש בהומור סטירי. דוגמה לשימוש בסטירה כדי להעביר מסר חברתי הוא השיר ״סלמת אום חאסן״ של הזמר אחמד אדווייה Ahmed Adaweya, המספר על מחלת הנפש של אמא של חסן. השיר מספר שניסו לגרש את המחלה באמצעות השמעת תופים רמים באוזנה (רמז לטקס הזאר) אך הקסם לא עבד ולא כדאי להאמין באמונות טפלות.
אחמד אדוויה עצמו הודה שהכוונה ב״אום חסן״ היא לאמא מצריים שהושפלה מהנצחון הישראלי במלחמת ששת הימים, ומאחלים לה ש״העין הרעה״ תוסר ממנה במהרה....
השירים שבהם יש מסר חברתי כתובים בשפה פשוטה, בדרך כלל המילים כוללות סלנג ושפת רחוב, לפעמים גם קללות. יש גם הרבה ביקורת פוליטית בשירים אלה, חלקה מוסווית על שחיתויות וחלקה ישירה.
שיר עכשווי מבטא ביקורת על ההתערבות של אובמה בפוליטיקה במצריים, ביקורת על האחים המוסלמים ועל ידידיו של אובמה לפי השיר, ישראל וטורקיה. השיר כולל אנגלית קלוקלת כדי שהמסר יגיע גם לאובמה ולאמריקאים. הזמרת שרה: Obama go to hell ("אובמה לך לעזעזל)
נושאים אחרים הם סמים, אלכוהול, עוני, עבודה, כסף, אהבה ונישואין, אוכל וייאוש קיומי ולפעמים התכנים הנם שטותיים וללא משמעות עמוקה, כמו שיר על ענבים.
סגנון מוזיקת השעעבי
הזמר יכול להתחיל שירים רבים עם מוזיקת מאוואל (משקף את הסגנון המצרי המסורתי, סגנון של אימפרוביזציה מלאת רגש). המאוואל מאופיין בכך שאין לו מקצב אחיד. זהו בדרך כלל השלב האמוציונלי המכניס לאווירה של השיר עצמו. המאוואל יכול להיות כל השיר או הפתיח, ולפעמים הוא ארוך יותר מהשיר עצמו, ואילו השיר קצר ומהיר.
כלי הנגינה במוזיקת השעעבי
במוזיקה נעשה שימוש במגוון רב של כלי נגינה. החל מכלי נגינה מאד מסורתיים כמו סגאת, ריק וניי (חליל מעץ) ועד מערביים מודרניים כמו כנורות מערביים, אקורדיון, סקסופון, חצוצרה, אורגן אלקטרוני וצלילי מחשב דיגיטליים. אקורדיון, סקסופון וחצוצרה נשמעים גם במוזיקת הבלאדי. לעומת זאת, מוזיקה אלקטרונית ודיגיטלית מאפיינת רק את ריקוד השעעבי מהעשור האחרון.
שעעבי עכשווי
הדור השני של זמרי השעעבי הושפעו ממוזיקת ההיפ הופ והראגיי (Regae). שתי דוגמאות לזמרים משפיעים ופופולריים ששייכים לדור השני והשלישי של זמרי השעעבי הם חכים Hakim a הוותיק יותר וסעאד זורייר שהפופולריות שלו גאתה בעשר השנים האחרונות.
זה קליפ מדליק עם סאעד זורייר והרקדנית דינה. הוא היה מופע מקדים שלה במלון סמירמיס בקהיר. קבוצת הבחורים עם תופי המרים הם חלק מהמופע שלו, כשכולם רוקדים ביחד בין הקהל ועל השולחנות.
בטריילר לסרט Electro Chaabi ניתן לראות דוגמא להשפעות של מוזיקה אלקטרונית, טראנס ועוד על מוזיקת השעעבי העכשווית
* שרון שטיינברג היא ד״ר לאפדימיולוגיה סטטיסטיקאית
רשימת מקורות
http://www.bhuz.com/music-traditions-styles/15838-shaabi-versus-balady-what-difference.html
Amina Goodyear in www.aswandancers.org/shaabi.htm
World Bellydance.com – Egyptian Baladi and shaabi dance styles http://www.worldbellydance.com/baladi-and-shaabi
Shira 2002– הערך שעעבי www.shira.net/glossary.htm
Soraya Morayef, "We are the Eight Percent": Inside Egypt's Underground Shaabi Music Scene http://www.jadaliyya.com/pages/index/5738/we-are-the-eight-percent_inside-egypts-underground
Lennie Clark, Salamet – ha Umm Hassan (Salametha, Mother of Hassan) http://www.shira.net/music/lyrics/salamet-ha-umm-hassan.htm.
קישור לסרט המלא על שעעבי ושעעבי אלקטרוני: https://youtu.be/NHdy8b3dukQ
Amina Goodyear http://www.gildedserpent.com/cms/2009/05/17/aminaadaweyashaabi/#axzz2zuI7W0L7