|
יעל גלבוע "רזלה" רקדנית בטן
סיפור אהבה
כשאני רוקדת, אהבת הריקוד קורנת מכל תנועה שלי, והגוף שלי הופך לכלי נגינה שמזמר בהתאמה מלאה למוזיקה ולשירה - תענוג גדול ושמחה ענקית.
לריקודי הבטן הגעתי לפני כ-14 שנה. חיפשתי לי חוג תנועה, כדי לנוע קצת בשלהי יום העבודה. ונכבשתי! גיליתי עולם מופלא - עולם המחול המזרחי.
בתוך פחות מחמישה חודשים מאז שהתחלתי לרקוד, העלתה אותי מורתי לריקוד להופיע במדרחוב בירושלים, ומאז לא הפסקתי... עד סוף אותה שנה כבר תפרתי לעצמי חליפת ריקוד יפיפיה, למרות שרק אחרי שלוש שנים "העזתי" להופיע לבד כרקדנית בטן בחתונה של חברה.
מאז זרמתי עם הצלילים על מיטב הבמות בארץ ממוזיאון ישראל בירושלים ועד היכל התרבות וסוזן דלל, הן במסגרת להקת "קאדין" , והן בהופעות במה שלי או רקדנית בטן אורחת במופעים אחרים – "על בטן מלאה", "אינשללה" ועוד.
לפני תשע שנים התחלתי ללמד, וכיאה למישהי שהיזמות מפעמת בעורקיה, יזמתי לבד ועם שותפות אירועים שונים בתחום ריקודי הבטן. מסיבות ריקודים, מופעי במה כמו "ריקודה של שחרזדה" שהעלתי עם רקדניות נוספות על בימות קיבוצים בצפון ו"בלידייט" שהעלתי ביחד עם הרקדנית תמרה בהיכל התרבות בנתניה; וגולת הכותרת היתה בהפקת "אשת - חגיגת נשיות וריקודי בטן" - יום שהוקדש לנשים וריקודי בטן במרכז מיר"ב שבחוף הכרמל.
במשך השנים גיבשתי את הדרך הייחודית שלי בהוראת ריקודי הבטן. אני משלבת בעבודתי את הניסיון רב השנים שלי בהדרכה והנחיית סדנאות, וכמומחית לעולם התוכן והמולטימדיה עם ריקודי הבטן והתנועה המודעת, ביחד עם הכלים שרכשתי במסגרת ההתפתחות הרוחנית שלי כמו "דרך האמן", לימודי "ימימה" וחשיבה הכרתית ועוד. כל זה בא לידי ביטוי בשיעורי הריקוד, בסדנאות, בהרצאות ובהופעות.
אני מלמדת ריקודי בטן מתוך תחושת שליחות, שכן חוויתי על בשרי את עוצמת השינוי שהריקוד מחולל. את החיבור לגוף, לנשיות, לשמחה הפנימית. שינוי מבורך לכל אשה באשר היא. בריקוד אני יכולה להביע את ההוויה הפנימית, הנשית שלי ללא עכבות.
כיום, אני חובשת כובע של רקדנית יוצרת, כוריאוגרפית ומרצה על תולדות המחול המזרחי, מנחת סדנאות ומורה ל"ריקוד בטן אינטואיטיבי ותודעת הגוף בתנועה".
יעל גלבוע - ריקוד ותנועה
להעיר את הגוף ולהאיר את הנשמה
|
 |
|
ומי זו "רזלה"?
גם זה שמי, או לפחות היה שמה של סבתא רבא רבא (כלומר סבתא של סבתי) שעל שמה נקראתי. שם שכל ילדותי תיעבתי, יען כי כל מיני דודים משופמים היו צובטים את לחיי הרזות ושואגים אותו במבטא עירקי כבד...
כשנכנסתי לפני מספר שנים לפורום ריקודי הבטן באינטרנט, נזכרתי בשם הזה, והשתמשתי בו ככינוי. זה בעצם בישר על פיוס היסטורי עם מי שאני, מורשתי הערבית והדודים המשופמים.
|
|
|
|
|
